התמודדות עם מחשבות טורדניות ומפחידות

חשיבה כפייתית ומחשבות טורדניות הן תסמינים עיקריים להפרעות חרדה. הן מאופיינות בדרך כלל במחשבות פולשניות מפחידות או תמונות נפשיות. הן מציפות את האדם הסובל מהן שוב ושוב, למרות הניסיונות להפסיקן.

מחשבות עשויות להיות דוחות, מפחידות, וולגריות או כל דבר שהסובל מהן תופס אותן כמחשבות שאינן ראויות. היות ואלו מחשבות שאינן רצויות, הן יוצרות כמות עצומה של חרדה, בניסיונות להיפטר מהן.

מחשבות טורדניות

מחשבות טורדניות כפייתיות מוגדרות כמחשבות שאינן רצויות, המתרחשות שלא מרצון, ומאופיינות בתמונות או רעיונות שאינם נעימים העלולים להפוך לאובססיביות (ראה הפרעה אובססיבית התנהגותית), מרגיזות או מטרידות, ועשויות להיות קשות להתמודדות.

מחשבות ודימויים אלו מופיעים בדרך כלל בזמנים שאינם ראויים או אינם הולמים, ומחולקות לשלוש קטגוריות: מחשבות בלתי הולמות אגרסיביות, מחשבות מיניות שאינן הולמות או מחשבות חילול קודש הדת.

רוב האנשים חווים סוג אחד של מחשבות כאלו, אך כשהן קשורות עם הפרעת חרדה כגון הפרעת אובססיביות כפייתית או דיכאון, הן עשויות להיות משתקות, מתמשכות ומעוררות בהלה. שבירת מעגל החשיבה הכפייתית אינה קלה, אך ניתנת לביצוע עם גישה נחושה, שכנוע עצמי חוזר ושיטות דמיון מודרך.

אנשים הסובלים מפרץ התקפי חרדה או הפרעת דיכאון סובלים ממחשבות חוזרות מפחידות הגורמות לחוסר נוחות הנובע ממרוץ מחשבות. במצב של חשיבה כפייתית, המוח המותש מחזיק במחשבות הנראות מפחידות, שאינן טבעיות או אפילו מגונות.

ניסיון להסיר מחשבות אלו, פשוט גורם להן להימשך יותר. חשיבה כפייתית גורמת לאדם להרגיש כאילו אינו בשליטה על מחשבותיו, ואנשים מאמינים בשקר העצמי לפיו איכשהו "איבדו את זה", שהם "משתגעים", שהם הולכים לבצע למעשה את מחשבותיהם המפחידות או את חזיונותיהם.

אמונה בשקרים עצמיים אלו רק מגבירה יותר את החרדה, ולכן המחזור ממשיך, לא משנה כמה קשה אדם משתדל להימנע ממנו. התגברות על מחשבות מפחידות לוקחת סבלנות והתמדה. ניתן להגיע לאיזון חשיבה כפייתית ולסיים את החרדה המתלווה אליה.

התמודדות עצמית עם מחשבות טורדניות

הצעדים בהם ניתן לנקוט כדי לשבור את מעגל המחשבות המפחידות החוזרות ונשנות הם:

דיבור עצמי חיובי. שימוש בדיבור עצמי מרגיע, לפיו אדם משכנע את עצמו שלעולם לא יבצע את המחשבות השליליות, מוביל לכוח לעשות או לא לעשות את הפעולות וההתנהגויות החיוביות בהן אדם מעוניין. תזכורת עצמית שזה בסדר לחשוב מחשבות אלו, לא להתנגד להן ופשוט לקבל אותן כ"מחשבות" ולא יותר, שהמחשבות אינן יכולות לפגוע באדם הסובל מהן או לגרום לו לעשות משהו אותו אינו מעוניין לעשות, מובילה לאיזון חשיבתי.

הפחתת "תיבת הפטפוט". מומלץ להתייחס לחשיבה כפייתית כפי שהיא, מחשבות בלבד, שאינן אלא "תיבת פטפוט" שאינה נסגרת ורק מעצבנת יותר, ומתגברת בעוצמתה ככל שמעניקים לה מקום. הבנה שאדם יכול להפחית תיבת פטפוט זו, מתאפשרת פשוט באמצעות קבלה שהיא שם, והפחתת חשיבות משמעותה. ככל שאדם מתמיד בגישה זו, הוא משתפר בה, ומבין שהמחשבות החוזרות והנשנות דועכות לרקע והופכות להיות פחות מאיימות וחשובות.

עצירת חשיבה. תהליך זה הוא שיטה יעילה מאוד הניתנת לביצוע לבד או באמצעות סיוע של איש מקצוע מתחום בריאות הנפש.

אין זה נדיר שאנשים חושבים ששום דבר לא יעבוד עבורם, אך עבודה קשה בתהליך ההתמודדות מובילה לתחושה נוחה שוב ולשקט נפשי. יש אנשים הזקוקים לעזרת פסיכולוג קליני, טיפול תרופתי או אפילו מאמן אישי, ואלו גישות מקובלות לחלוטין.

כמעט כל האנשים חווים מחשבות אקראיות על בסיס קבוע. הם אינם מזמינים מחשבות אלו או מתכוונים אליהן באמת, אלא פשוט חווים אותן. הבעיה עם הפרעת חרדה היא שהיא גורמת לאדם להיות יותר רגיש ומודע למחשבות אלו, וכאשר הוא נאחז במחשבה מפחידה, מגונה או שאינה הולמת, היא ממוטטת אותו והוא מנסה לנתח למה הוא סובל מהתופעה, במקום להניח לה לחלוף ולפטור אותה מעצם העובדה שהיא חסרת חשיבות.

הגורם העיקרי למחשבות מפחידות כפייתיות הוא תשישות ולחץ, ואלו יכולים להיות מטופלים עם סיוע מקצועי, הבנה ותמיכה.

בנוסף כדאי לקרוא על:

כשחרדה הופכת להתמכרות

עשרה אחוזים מהאימהות מפתחות סימני הפרעה טורדנית-כפייתית לאחר הלידה – ממצאי מחקר

צור קשר: